#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים ובא לציון במנחה ולא בסוף שחרית?	"מפני שהמאריכין הרבה בשחרית הניחוה עד מנחה (כל בו, מ""ב ס""ק א')"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים ואני תפילתי?	"1) הטור הביא מדרש דכתיב לפני פסוק זה ישיחו בי ישובי שער ונגינות שותי שכר וגו', אמר דוד לפני הקב""ה רבונו של עולם אין אומה זו כשאר אומות העולם, אומות העולם כששותין ומשתכרין הולכין ופוחזין ואנו לא כן אלא אע""פ ששתינו [ולא כתיב ומשתכרין דשיכור אסור להתפלל (פרישה ס""ק ב') {וק""ק דשתוי ג""כ אסור להתפלל}] ואני תפילתי לך ה' (וכ""כ ערוה""ש לעיל סי' קל""ה סעי' א')<br>2) הב""ח פי' דכיון שקורין בתורה מקרי עת רצון א""נ הוא עת רצון מפני שניתנה התורה בשבת"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה פעמים אומרים ואני תפילתי?	כתב הטור דאשכנזים אומרים אותה פעם אחת אבל ספרדים אומרים אותה פעמיים	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד לאמירת ואני תפילתי?	"השע""ת (ס""ק א') הביא בשם הזוהר דראוי לעמוד, אבל הערוה""ש (סעי' ב') כתב דא""צ לעמוד אלא שאין כדאי לישב דהרי צריך לעמוד לקדיש וגם להוצאת ס""ת {נקפ""מ יהיה כשמתפלל ביחידות}"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם אומרים ואני תפילתי 1) ביו""ט 2) בשבת במקום שאין בו ס""ת?"	"1) הב""י הביא שאין אומרים ואני תפילתי ביו""ט מפני שאין קורין בתורה, והוסיף המג""א (ס""ק א') דאפי' לפי טעם הראשון לא שייך ביו""ט דיש מח' אם בעינן לכם [ואע""פ שבעצרת כו""ע מודו דבעינן לכם לא פלוג בימים טובים (יד אפרים)], והערוה""ש (סעי' א') ביאר דאפי' טעם הראשון מבוסס על קרה""ת דר""ל ואני כשאשתה עוסק אני בתורה ותפילה 2) ממג""א (ס""ק א' - ב') משמע דתלוי בהטעמים, דלפי הטעם דקרה""ת אין אומרים ואני תפילתי שהרי אינו קורא בתורה {ויש מקום לדחות משום לא פלוג וכמ""ש לגבי עצרת לאידך גיסא א""נ מצי למימר כהב""ח דשבת הוא שקיבלו ישראל את התורה ואינו תלוי בקריאת התורה בפועל}, אבל לפי הטעם ששותין אומרים ואני תפילתי, אלא שמסיים דאם רוצה לאומרה יאמרה קודם הקדיש כדי שלא יפסיק בין הקדיש לשמ""ע, ולמעשה פסק המ""ב (ס""ק ב' וס""ק ד') שציבור שאין להם ס""ת או יחיד יאמר ואני תפילתי קודם קדיש, וכ""כ השע""ת (ס""ק ב') בשם הגר""ח וויטאל ומטה יהודה."	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין ביוה""כ שחל בשבת?"	"כתב המ""ב לקמן (סי' תרכ""ב ס""ק ב') דאין אומרים ואני תפילתי שאין בו אכילה {ומשמע דמטעם שבת הוא עת רצון לא אמרינן ואני תפילתי}"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין אומרים שמע ישראל במנחה?	"הערוה""ש (סעי' ב') מציע ע""פ מס' סופרים (פי""ד ה""ט) דהמפטיר אומר שמע ישראל, וא""כ בדליכא מפטיר ליכא שמע ישראל"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מי תיקן קרה""ת בשבת מנחה?"	"איתא בגמ' ב""ק (פ""ב ע""א) דעזרא תיקן קרה""ת בשבת מנחה מפני יושבי קרנות (מ""ב ס""ק ג') {וצ""ע מה שציין שעה""צ (ס""ק ג') לגמ' מגילה}"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין כשחל יו""ט בשבת?"	"קורין בשבת הבאה ולא ביו""ט [דקריאה זו בא מחמת שבת ולא מחמת יו""ט (ב""י, מ""ב ס""ק ה') {ואע""פ שהגמ' מדחה סברא זו לגבי נוסח הברכות מ""מ נקטינן סברא זו לגבי הקריאה גופה}]"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הכלל באמירת קדיש אחר קרה""ת?"	"בשחרית אומרים קדיש אחר הקריאה ולא במנחה. וביארו הב""י ומג""א (ס""ק ב') ומ""ב (ס""ק ד') דבשחרית יש הפסק באשרי ויכול לומר עוד קדיש עליו משא""כ במנחה ליכא הפסק בין הקריאה לשמ""ע ועל כן סמכינן על הקדיש סמוך לשמ""ע [ויהללו אינו הפסק דהוי פסוק אחד, ולדוד מזמור אינו הפסק דאינו מעיקר הדין (מ""ב שם), ובתענית ציבור ההפטורה אינו הפסק דהוא שייך להקריאה (מג""א שם)] "	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי יאמר קדיש במקום שאין בו ס""ת?"	"יאמר ואני תפילתי מיד אחר ובא לציון ויאמר קדיש ואח""כ שמ""ע (מג""א ס""ק ב', מ""ב ס""ק ד')"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה עשה המהרי""ל אם נתאחר לבא לביהכ""נ עד אחר קריאת התורה?"	"היה מתפלל מנחה בציבור ואח""כ קרא הפרשה (שע""ת ס""ק ב' בשם הא""ר בשם המהרי""ל) [ויאמר חצי קדיש אח""כ, וציבור שנתאחרו עד סמוך לשקיעה, יש להם להתפלל שמ""ע תחילה ואח""כ יכולים לקרוא בתורה אם עדיין לא עבר זמן בין השמשות לפי הגאונים (קובץ הלכות פי""ח סעי' כ""ט - ל')]"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה תיבות יש בתפילת אתה אחד?	"יש נ""ה תיבות כנגד נ""ה תיבות בפרשת זכור את יום השבת (טור ע""פ גירסת הב""ח)"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה מעידין 1) ישראל ושבת 2) הקב""ה ושבת 3) הקב""ה וישראל?"	"1) שהקב""ה אחד [וזהו שאומרים אתה אחד ושמך אחד] 2) שישראל מיוחדין שבאומות [וזהו שאומרים מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ] 3) ששבת הוא יום מנוחה [וזהו שאומרים יום מנוחה וקדושה לעמך נתת] (מדרש, טור, תוס' חגיגה ג' ע""ב)"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה תקנו בשבת נוסח אחר לכל תפילה משא""כ ביו""ט כולם נוסח אחד?"	פי' הטור מפני שתקנו נוסחאות אלו כנגד ג' שבתות, אתה קדשת כנגד שבת בראשית, ישמח משה כגנד שבת של מתן תורה, אתה אחד כנגד שבת שלעתיד	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים ינוחו בו [באתה אחד]?	"פי' הב""י מפני שאומרים יום מנוחה וקדושה, ויום הוא לשון זכר על כן אומרים ""בו"" לשון זכר "	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו דקדוק הלשון 1) אברהם יגל 2) יצחק ירנן 3) יעקב ובניו ינוחו בו?	"1) איתא ביומא (כ""ח ע""ב) ובסוף קידושין שאברהם אבינו שמר שבת [אפי' עירובי תבשילין] וכן צוה את בניו [יצחק] ואת ביתו [יעקב] לכן מזכירין אותם בתפילה. ונקט יגל באברהם דאיתא במשלי (כ""ג, כ""ד) גיל יגיל אבי צדיק, ודרשינן זה אברהם 2) אם יגיל קאי על אברהם ממילא צדיק קאי על יצחק ומצינו רינה אצל צדיק דכתיב רננו צדיקים, ועוד אמרו חז""ל דיצחק רינן בשעת העקידה 3) כתיב ויחן את פני העיר, ואיתא במדרש שקבע תחומין מבעוד יום ש""מ ששמר שבת, ונקט בניו דוקא אצל יעקב שמיטתו שלימה (ב""י בשם שבלי הלקט)"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מתי הש""ץ מתעטף בטלית בשבת מנחה?"	"השע""ת (ס""ק א') הביא בשם האריז""ל להתעטף אחר חצי קדיש דקדושת ובא לציון [ויש מח' אם קודם או לאחר אמירת ואני תפילתי], אכן נוהגין להתעטף מתחילת מנחה (קובץ הלכות פי""ח סעי' כ""ז)"	סימן רצב סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי אומרים צדקתך צדק?	"ביום שאומרים תחנון בחול [ולפיכך אפי' אם חל ר""ח ביום ראשון אין אומרים צדקתך צדק כמו שאין אומרים תחנון במנחה ערב ר""ח שכבר חל במקצת יום שלאחריו (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ז')], אבל בבית אבל אומרים אותו דאין מדת הדין מתוחה בשבת וגם כדי שלא יהיה אבלות בפרהסיא (פמ""ג מש""ז ס""ק ב', סי' קל""א א""א ס""ק י', קיצור שו""ע סי' ע""ו סעי' ט""ו)"	סימן רצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים צדקתך במנחה בשבת?	"1) כתב הטור בשם רב שר שלום דאז מת משה רבינו ע""ה והוי כמו צידוק הדין, והוסיף הב""ח דאיתא בזוהר דאז מת גם יוסף ודוד, ועל כן אומרים ג' פסוקים בצדקתך<br>2) בשביל הרשעים שחוזרים לגיהנם במוצאי שבת [דיש אומרים דלא מת משה רבינו בזמן מנחה בשבת]"	סימן רצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם משה רבינו מת בערב שבת או בשבת?	"יש סוברים שיש מדרשות חלוקות, אבל תי' הב""ח דמשה רבינו מת בערב שבת ונקבר בשבת במנחה (מ""ב ס""ק ו')"	סימן רצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים הג' פסוקים דצדקתך?	"נוסח אשכנז אומרים אותם להיפך [צדקתך צדק (תהלים קי""ט), צדקתך אלקים (תהלים ע""א), צדקתך כההרי קל (תהלים ל""ו)] אבל נוסח ספרד אומרים אותם כסדרן, וכן הכריע הטור כנוסח ספרד, והערוה""ש (סעי' ו') ביאר נוסח אשכנז מפני שסוף הפסוק צדקתך צדק הוא ותורתך אמת שהוא כנגד משה רבינו הקדימוהו לכבודו."	סימן רצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לעמוד באמירת צדקתך צדק?	"הפמ""ג (מש""ז ס""ק ב') הביא בשם הא""ר דכיון שהוא במקום צידוק הדין יש לעמוד"	סימן רצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין קובעין מדרש בין מנחה למעריב?	"כיון שמתו אז משה, יוסף, ודוד יש דין דחכם שמת כל המדרשות בטלים, ומבואר בגר""א (ס""ק י') דלאו דוקא מיד אחר מנחה אסור אלא אחר בין השמשות, ולכן נהגו לדרוש קודם מנחה (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט') {ועי' מש""כ בסמוך דממג""א משמע דמיד אחר מנחה אסור אפי' קודם בין השמשות}"	סימן רצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים שמותר ללמוד?	"האיסור הוא דוקא ללמוד בחבורה אבל יכול ללמוד בחברותא בבית כמ""ש ביו""ד (סי' שד""מ סעי' י""ח) לגבי נשיא שמת (מ""ב ס""ק ט')"	סימן רצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה נהגו לומר פרקי אבות בקיץ ושיר המעלות בחורף?	"1) מדרכ""מ (ס""ק ב') ורמ""א משמע משום דאין זה בכלל לימוד ברבים רק אמירה בעלמא<br> 2) הגר""א (ס""ק י') ביאר דבקיץ התפללו מנחה מוקדם והיה זמן לומר פרקי אבות קודם שקיעה וס""ל דזהו לימוד גמור, משא""כ בחורף לא היו להם פנאי ולפיכך רק אמרו שיר המעלות [וברכי נפשי (רמ""א לקמן סי' ת""ל סעי' א')] דאינו לימוד גמור (שעה""צ ס""ק ח')"	סימן רצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נמשך הדרשה עד סמוך לשקיעה?	"יאכל סעודת שלישית בזמנה וידחה אמירת אבות ושיר המעלות (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק ט') {וצ""ע דאמרינן דאמירת דברים אלו הוא דוקא בבין השמשות וא""כ בע""כ צריך לאכול סעודת שלישית תחילה, ונראה דהמג""א ס""ל דהאיסור לקבוע ללמוד הוי אחר מנחה אפי' מבעוד יום}"	סימן רצב סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למעשה, האם נוהגין להקפיד על זה שלא לדרוש בין מנחה למעריב?	"המהר""ל מפראג דרש בין מנחה למעריב, וכתב המ""ב (ס""ק ט') דכיון דבזמנינו יש כמה אנשים בביהמ""ד בשיחה בטילה בודאי יותר טוב לשמוע לדרשה [והפרישה (ס""ק ה') מלמד זכות על מנהג העולם להקל מפני שאנן נקטינן כהמדרש דס""ל דמשה רבינו מת בערב שבת]"	סימן רצב סעיף ב		
